חשיבה אנליטית – מה זה ואיך משתפרים בזה?

חוסר ב-״חשיבה אנליטית״ הפיל יותר מועמדים לתפקידי דאטה מכל גורם אחר. גרוע מכך – זה גם הפידבק שמועמדים הכי מתקשים להבין מה לעשות איתו.

הבעיה הכי חמורה – מנהלים מתקשים להגדיר חשיבה אנליטית. כולם מזהים כשאין אותה, אבל כמעט אף אחד לא יודע להסביר למה.

בפוסט הזה אעשה סדר במושג ״חשיבה אנליטית״ – למועמדים ולמנהלים מגייסים. המטרה: לעזור למועמדים להבין מה לשפר, ולמנהלים לתת פידבק מדויק יותר מ-״אין לך חשיבה אנליטית״.

מורכבות החשיבה האנליטית

לפני כחצי שנה לקחתי על עצמי את המשימה לבנות קורס חשיבה אנליטית לדאטה אנליסטים – היחיד ברשת שמיועד לג׳וניורים ול-Mid-Level Analysts.

חשבתי שזה יהיה פשוט. 

הקורס שלח אותי לחודשים של ניסוי, טעייה וכתיבה מחדש עד שפיתחתי גרסא שהרגשתי איתה בנוח.

המונח ״חשיבה אנליטית״ אומר דברים שונים לאנשים שונים, וגם זה רק בהקשר הצר של ניתוח נתונים. 

כששאלתי אנליסטים ותיקים מה היא חשיבה אנליטית, התשובה הנפוצה ביותר הייתה:

היכולת לפרק בעיה לגורמים (1), לבנות השערות (2) ולמצוא פתרון הגיוני (3).

נשמע פשוט, כמעט Common sense.

אבל ג׳וניורית חכמה בלי ניסיון לא תצליח לעשות זאת כמו אנליסטית עם חמש שנות ניסיון.

למה?

כי יש פה יכולת נרכשת. אבל מה בדיוק נרכש כאן?

חשיבה אנליטית בעולם הדאטה נשענת על שלושה תחומי ידע שמשתלבים זה בזה:

1. מודלי חשיבה כלכליים/סטטיסטיים
2. הבנה עסקית
3. ידע בדומיין הספציפי

כדי להבין למה זה כל-כך קשה להגדיר חשיבה אנליטית, נתחיל מהרכיב הראשון – מודלי חשיבה כלכליים וסטטיסטיים.

מודלי חשיבה כלכליים/סטטיסטיים

אנחנו האנליסטים אוהבים לחשוב שאנחנו מתעסקים עם סטטיסטיקה – בפועל, רובנו לא. לפחות לא במובן האקדמי של מבחני השערות וסטיות תקן.

עם זאת, אנחנו משתמשים ה-מ-ו-ן במודלי חשיבה כלכליים וסטטיסטיים פשוטים ומורכבים כאחד.

קחו דוגמא לעקרון סטטיסטי כל כך פשוט שהוא כמעט מובן מאליו לאנליסטים:

דאטה לא מתפזר בצורה אחידה.

כל מי שעבד עם דאטה יודע את זה היטב. מכאן נובע עיקרון הפארטו – 80% מהתוצאות נובעות מ-20% מהגורמים. פארטו הוא מודל חשיבה כלכלי-סטטיסטי פשוט, אבל עוצמתי ושימושי במיוחד, שעל בסיסו נבנות הנחות יסוד רבות לניתוח נתונים:

• בדאטה סטים תמיד יהיו קבוצות.
• קבוצות מסויימות יהיו חשובות יותר מאחרות.

זאת הסיבה שאנחנו האנליסטים משתמשים במשהו שנקרא ״סגמנטים״.

סגמנט היא קבוצה בעלת מאפיינים מובחנים. שימוש נכון בסגמנטים יכול להפוך את האנליזה שלכם מערימה של רעש חסר משמעות לסדרה של תובנות עם משמעות אדירה.

איך זה בא לידי ביטוי? אמחיש שוב, איך לא, עם דוגמא.

דוגמא קלאסית לשאלה מראיונות היא ״הנה דאטה סט, תוציא לי תובנות מעניינות״.

מניסיוני זאת השאלה שהכי מבלבלת ג׳וניורים. אין להם מושג מאיפה בכלל להתחיל.

עכשיו שאנחנו מבינים מה זה סגמנטים וכמה הם חשובים, דמיינו כמה קל יותר יהיה למועמד:

1. לפרק את הבעיה לגורמים (״אולי הבעיה מגיעה מקבוצת לקוחות מסויימת״).
2. להעלות השערות רלוונטיות (״אניח שסגמנט ׳לקוחות אמריקאיים׳ הוא הגורם לdrop שאני רואה פה״).
3. להציע פתרון הגיוני (״אולי אם נמקד את שיווק המוצר בלקוחות מאירופה, להם השיווק זול יותר, נעלה את הרווח פר לקוח״).

אנליסט חמוש בעקרונות סטטיסטיים וכלכליים נכונים, יכול לעשות עבודה הרבה יותר טובה מאנליסט שמגיע בלי הידע הזה.

הבנה עסקית

נעבור לתחום ידע השני שמרכיב את החשיבה האנליטית – הבנה עסקית.

בדוגמה הקודמת הסתתרו כמה אמיתות עסקיות בסיסיות. מועמד שלא מבין איך עסקים עובדים – יתקשה לתת תשובה אנליטית.

בואו נסתכל על דוגמא לעקרון עסקי פשוט וכמעט מובן מאליו שיכול לעזור למועמד לתת תשובה ״אנליטית יותר״:

לקוחות לא רק שווים כסף – הם גם עולים כסף. כדי להביא אותם יש הוצאות קבועות ומשתנות – שיווק, מכירות ועוד.

לקוחות אמריקאיים לרוב שווים יותר אבל גם עולים יותר. שוב, אמת עסקית פשוטה שיכולה להיות Priceless בראיונות.

בואו נחזור לדוגמא של השאלה הקלאסית שלנו: ״הנה דאטה סט, תוציא לי תובנות מעניינות״.

אם נדע שלקוח עולה כסף, ושסגמנטים מסויימים עלולים לעלות יותר מאחרים, אולי נבדוק כמה עולה כל סגמנט של לקוחות.

מועמד שיציע לבדוק את זה בראיון עונה על שלושת האלמנטים של חשיבה אנליטית:

• הוא פירק את הבעיה לגורמים (בואו נחלק את הדאטה הזה לחתיכות עם משמעות)
•  העלה השערה רלוונטית (כנראה שנמצא שקבוצה מסויימת עולה יותר מאחרת)
• הציע פתרון לוגי (להתמקד בלקוחות זולים יותר).

רגע אבל איפה נכנס פה הידע בדומיין הספציפי?

ידע בדומיין הספציפי (Domain knowledge)

נגדיר ידע בדומיין ספציפי כ׳כל מה שמראיין מגייס לא מצפה שמועמד יכיר אלא אם הוא מגיע מהתחום׳. 

לדוגמא, זה יכול להיות היכרות עם האקוסיסטם של תעשיית הגיימינג (״נובמבר הוא החודש הכי חזק״), אבל גם יכול לכלול מטריקות נפוצות מעולם הגיימינג כמו CAC (Customer aquisition cost).

מנהלים לא מצפים שמועמד ידע מה זה CAC (עלות לקוח). אבל משום מה הם מצפים שמועמד ידע לבד שלקוח עולה לעסק כסף.

היכרות עם מטריקות מרכזיות הן ידע דומיין שעוזר לאנליסטים להבין מה בכלל מעניין. זה משפיע משמעותית על כמה התשובה שלכם תיתפס ״אנליטית״. 

אני לא טוען שמועמדים שניגשים לראיון במון אקטיב צריכים לדעת שנובמבר זה חודש חזק. אבל אם מועמד לא יודע מה זה CAC הוא כמעט בהכרח יצליח פחות ממועמד אחר שכן מכיר את המטריקה. כנ״ל לגבי רשימה שלמה של מטריקות חוצות דומיין כמו ARPU, Retention Rate ועוד.

החלק היפה בידע ספציפי לדומיין, הוא שהוא יותר ניתן לשימוש על פני דומיינים שונים ממה שנהוג לחשוב. נובמבר הוא אולי החודש החזק בגיימינג, אבל זה נכון לכל תעשיית הRetail. בגלל שיש יותר ביקוש לפרסומות, זה חודש חזק גם בתעשיית הפרסום בדיגיטל. כך גם בתעשיות נוספות.

הכל קשור להכל

מודל חשיבה כלכלי, קשור לידע עסקי ולמדדים של דומיין ספציפי. כמו שמראה דיאגרמת הוון למעלה, ישנה חפיפה בין שלושת התחומים הללו ויחד הם מרכיבים את מה שנהוג לכנות ״חשיבה אנליטית״.

לפעמים חשיבה אנליטית נתפסת כסוג של ״מיומנות רכה״. ידע באנטומיה הוא ״מיומנות רכה״ של רופא משפחה? ברור שלא. חשיבה אנליטית היא הבסיס המקצועי הלא טכני עליו נשענת המיומנות של אנליסט טוב.

לא נולדים עם חשיבה אנליטית, וגם לא כזה קשה לפתח אותה

הבאתי כמה דוגמאות פשוטות מאוד לעקרונות (דאטה לא מתפזר בצורה שיווניות), מודלי חשיבה (פארטו – חוק ה80/20),  עובדות עסקיות (לקוח עולה כסף) ומטריקות (CAC).

אנחנו יכולים להתווכח אם העיקרון הספציפי הוא יותר ״כלכלי-סטטיסטי״ יותר ״הבנה עסקית״ או יותר קשור ל-״Domain knowledge״. זה לא העיקר.

העיקר הוא ששלושת התחומים הללו, הקשורים אחד לשני, מהווים את הקרקע עבור ג׳וניור לבנות תשובה אנליטית. בלי תחומים אלה, אין באמת דבר כזה ״חשיבה אנליטית״.

אנליסטים לא נולדים עם הידע הזה – הם רוכשים אותו בעבודה, צעד צעד. אנליסט ותיק יודע לחפש מייד את הסגמנט ״המרעיש״ בדאטה. אנליסט בקיא בדומיין מסויים אפילו ידע מראש מי הסגמנט המרעיש ולא יצטרך בכלל לחשוב על זה.

חשוב לי להדגיש: יש עשרות ״מודלי חשיבה״, עקרונות ועובדות עסקיות שיכולות להפוך אתכם לאנליסטים טובים יותר. בתור ג׳וניורים, לא מצופה מכם להכיר את כולם. קצת כמו בעיקרון הפארטו, היכרות עם מעט מהם תיקח אתכם מאוד מאוד רחוק.

אז איך לומדים חשיבה אנליטית? איך אתם יכולים להתכונן לראיונות או מבחני בית בתחום?

בפוסט הבא אפרק איך ג׳וניור מוחלט יכול ללמוד את הדברים האלה עוד לפני הראיון בצורה שתביא אותו חמישה צעדים לפני המתחרים.

נ.ב – רוצים לקחת את החשיבה האנליטית שלכם לרמה הבאה?

גו׳ניורים שרוצים להתקבל למשרה הבאה שלכם? מוזמנים להעיף מבט כאן וליצור איתי קשר. אני אעזור לכם להשיג חשיבה אנליטית, להתכונן לראיונות ומבחני בית ולהזניק את הקריירה שלכם קדימה.